מאמרים

7 הקלות

7 הקלות לחדלי הפירעון בזמן הקורונה

מפטור זמני ועד דחיית תשלומים: בעקבות המשבר זכאים שכירים ועצמאים שנקלעו לחדלות פירעון לשלל הקלות אלה הבולטות שבהן

עו"ד יפעת בן דוד-בוסטוס

מעבר להשלכות הבריאותיות של הקורונה, האפקט הכלכלי של המשבר לא מפסיק להפתיע את העולם בעוצמתו. בעקבות משבר הקורונה, פוטרו מעבודתם או הוצאו לחל"ת בישראל מאות אלפי עובדים. במקביל אלפי עסקים נקלעו לקשיים חמורים ונסגרו עקב המגבלות.
המצב הכלכלי הקשה שאליו נקלעו שכירים ועצמאים גרם לחלק מהם לצבור חובות בהיקפים עצומים והוביל אותם אל סף חדלות פירעון. ואולם, בסיטואציה הנוכחית כשלרבים אין כלל יכולת לייצר הכנסה, למדינה היה ברור כי אותם חדלי פירעון זקוקים לסיוע נוסף.
על רקע זה, פעלו הרשויות מתחילת המשבר כדי להעניק הקלות לעובדים ולעצמאים חדלי פירעון שיוכלו לסייע להם לצלוח אותו. בשורות הקרובות נבקש להציג כמה מהקלות אלה: מפטור זמני מהסדר התשלומים שנקבע לחייבים ועד דחייה של התשלומים שנקבעו להם.

הפחתת גובה התשלום החודשי או פטור זמני
על פי נוהל זמני שקבע הממונה על הליכי חדלות פירעון, שכירים ועצמאים, שנקלעו לחדלות פירעון, יכולים להגיש בקשה כדי להפחית את גובה התשלום החודשי שהוטל עליהם או כדי לקבל פטור זמני מחובת התשלום החודשית.ככל שמדובר בחייב חדל פירעון שהוא שכיר, הוא יכול להגיש בקשה לקבלת פטור אם הוא פוטר מעבודתו, הוצא לחל"ת או שתנאי העסקתו נפגעו, על רקע המשבר. ככל שמדובר בחייב עצמאי, הוא יכול לבקש זאת, אם העסק שלו נפגע עקב המשבר.
קבלת מענקי קורונה ודמי אבטלה ישירות לחשבון
גלגל הצלה נוסף שנזרק לחייבים חדלי פירעון היה קביעה כי כספים שיתקבלו כדמי אבטלה או כמענקי סיוע בשל הקורונה (מענק לכל אזרח ומענק פסח) יועברו אליהם ישירות, מבלי שיהיו חלק מקופת הנשייה.המשמעות: חייבים חדלי פירעון לא יוכלו לעשות שימוש בכספים אלה לצורך החזר חובות, והם לא יהיו חלק מקופת הנושים.
הקלות בהליכי חקירה המתנהלים נגד חדלי פירעון
הממונה על הליכי חדלות פירעון פרסם בזמן המשבר גם הנחיות הנוגעות להליכי חקירה של חייבים חדלי פירעון. במסגרת זאת, נקבע למשל כי ניתן לקיים בירור או חקירה של חייבים באמצעות מכשירים טכנולוגיים (למשל באמצעות שיחת וידיאו), ולא נדרשת הנוכחות הפיזית של החייב. במקביל נקבעו באופן חריג גם הוראות ביחס לקיום אסיפות לאישור של הסדרי חוב לחייבים באמצעות מכשירים טכנולוגיים.
השהיית עיקולים וקיזוזים של רשות המסים
בעקבות המשבר, שינתה רשות המסים – נושה חזק ואגרסיבי מאוד בימים כתיקונם – את התנהלותה כלפי נישומים חדלי פירעון. עקב המשבר, לא נוקטת הרשות בפעולות אגרסיביות ואקטיביות לגבייה של חובות מצד חדלי פירעון.כך למשל, לא מבוצעים עיקולים על נכסים של חייבים חדלי פירעון, ולא מבוצעים גם קיזוזים על כספים המגיעים לרשות מחייבים. בנוסף, עצרה הרשות את בקשותיה לפתיחת הליכים נגד נישומים, ויש אף מגמה של החזרי מס כדי ללכת לקראתם.
אפשרות לבקש חלק מפיצויי הפיטורים למי שפוטרו
במסגרת הקלה אחרת, ניתנה לחייבים חדלי פירעון שפוטרו מעבודתם במהלך המשבר – ואינם מצליחים למצוא עבודה עקב המצב – אפשרות לפנות לבית המשפט שבו מתנהל ההליך נגדם ולהגיש בקשה לקבלת סכומים מתוך כספי פיצויי הפיטורים המגיעים להם, מבלי שאלה יועברו לקופת הנושים.
אפשרות להחזיק בכרטיס אשראי לחיוב מידי
בזמן משבר הקורונה הורה המפקח על הבנקים לבנקים לאפשר לחייבים חדלי פירעון להחזיק בכרטיס אשראי לחיוב מידי (חיוב דביט). זאת, ללא צורך בקבלת אישור מהנאמן בהליך. בנוסף, ניתנה לחייבים חדלי פירעון אפשרות להצטרף לשירותי האינטרנט של הבנקים ולאפליקציות.
תזכיר חוק שנועד למנוע מחייבים להגיע לחדלות פירעון
הקלה נוספת שטרם ניתנה לחייבים, אבל היא עשויה להיות דרמטית מאוד מגובשת בימים אלה על ידי משרד המשפטים במסגרת תזכיר חוק חדש. על רקע החשש משטף של עסקים שיגיעו לחדלות פירעון בעקבות המשבר, גובש תזכיר שאמור להגן על אותם עסקים.על פי התזכיר, יוכל בית המשפט להורות על הקפאת הליכים אוטומטית לאותם עסקים למשך שלושה חודשים, וזאת בלי שיוצא להם קודם לכן צו לפתיחת הליכים או שימונה להם בעל תפקיד. במקביל יחול איסור על הוצאת כספים ועל הוצאת נכסים מהחברה.במסגרת המתווה המוצע, תושהה היכולת של נושים לפתוח בהליכים חדשים נגד חייבים שיעמדו בכמה תנאים.באופן זה מקווה המדינה למנוע מיחידים ומתאגידים שנקלעו לקשיים בזמן משבר הקורונה הידרדרות לעבר חדלות פירעון. המטרה היא "לקנות" לאותם חייבים זמן התארגנות שיאפשר להם להיחלץ מסף תהום. החקיקה החדשה אמורה לכלול גם תמריצים שנועדו לעודד חייבים להגיע להסדרי נושים, במקום לפנות להליכי חדלות פירעון.לסיכום, בזמן משבר הקורונה ניתנו לשכירים ועצמאים, שהגיעו לסף חדלות פירעון, שלל הקלות משמעותיות שנועדו לסייע להם לצלוח את המשבר. לחייב ששוקל כיצד לפעול מומלץ לפנות לעורך דין מיומן ובעל ניסיון בנושא, שיסייע לו למצות את זכויותיו.

משבר הקורונה - כך חוק חדלות פירעון החדש יעמיד אתכם על הרגליים

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שנכנס לתוקף בספטמבר אשתקד, יסייע לאלפי חייבים להתמודד עם ההשלכות של משבר הקורונה ולצאת לדרך חדשה.

עו"ד יפעת בן דוד בוסטוס

משבר הקורונה גרם בישראל לא רק לנזקים בריאותיים קשים, אלא גם לנזקים כלכליים עצומים. לצד יותר מ-1,700 מתים, למעלה מ-850 חולים קשים ולמעלה מ- 200 מונשמים, נכון למועד כתיבת שורות אלה, גרם הנגיף גם לפיטורים המוניים, ולמאות אלפי מובטלים ועובדים שהוצאו לחל"ת, עסקים קרסו ומפעלים נסגרו, אנשים לקחו על עצמם המון התחייבויות כגון : הלוואות לפתיחת עסק, משכנתאות לצורך רכישת דירה וכעת מתמודדים עם קשיים כלכליים ותזרימיים, לרבות לחצים נפשיים אשר מצריכים טיפולים תרופתיים וזאת על מנת להסתגל למציאות החדשה.

באופן מקרי, רגע לפני המשבר שטלטל את חייהם של כל כך הרבה אזרחים, הביא עמו המחוקק בשורה למאות אלפי החייבים: חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי , שנכנס לתוקף בחודש ספטמבר 2019 – חצי שנה לערך לפני המשבר - ויצר מציאות חדשה לחייבים בארץ.
החוק, שיצר שינוי של ממש בדיני חדלות הפירעון, מעניק לחייבים תקווה להסדיר את חובותיהם מהר ככל האפשר ולהתחיל בחיים חדשים. בשורות הקרובות אבקש לתאר כמה מההסדרים שנקבעו במסגרתו, וישפיעו על חייבים אשר נקלעו לקשיים בזמן משבר הקורונה.

שיקום וחינוך פיננסי למי שנפגעו מהמשבר

החוק החדש מגלה סובלנות כלפי מי שנפגעו כלכלית במשבר הקורונה, קודם כל בשל הטרמינולוגיה שלו שייצרה מהפכה בתחום חדלות הפירעון. לראשונה מתייחס המחוקק לחייבים חדלי פירעון כאל מי שנקלעו למעין "תאונת דרכים כלכלית" שנגרמה לא באשמתם – במקום לתייגם כפושטי רגל .
החוק חוזר שוב ושוב על הצורך בשיקום "היחיד" (ההגדרה החדשה שלה זוכה ה"חייב" בחוק) ומבטא תפיסה שלפיה קיים צורך דוחק לקדם את שילובו במרקם החיים הכלכליים – סוגיה שמתחדדת עוד יותר בימי קורונה.
המחוקק יוצא מנקודת הנחה, כי אדם השרוי בחובות גדולים ייתקל במחסומים רבים, למשל עקב אי יכולתו להחזיק בכרטיס אשראי, אי יכולתו לנהל חשבון בנק, אי יכולתו לצאת לחו"ל, לנהל עסק או להשתלב בשוק העבודה והמחוקק לא רצה להשאיר אנשים "בשולי הדרך" שיחיו "מתחת לרדאר" ולכן מציע פתרון כולל באמצעות הכלי של "חדלות פירעון" כשהייעוד העיקרי הוא שיקומם הכלכלי ושילובם מחדש במרקם החיים הכלכלי.
אחת הדרכים שבהן נוקט המחוקק כדי לפעול באופן אקטיבי לשיקומו של היחיד היא חיובו לעבור הדרכות של חינוך פיננסי (מעין "נהיגה מונעת" לחייבים) כדי למנוע ממנו מלחזור על אותן טעויות פיננסיות אשר הובילו אותו להיכנס לחובות מלכתחילה.

התחשבות מיוחדת במצבו של החייב בתקופת הקורונה

גובה צו התשלומים החודשי המושת על היחיד, בהליך חדלות פירעון, נקבע לאחר בדיקה מקיפה אשר מביאה בחשבון את מצבו של האדם, כלומר: המחוקק דאג כי מצבו של האדם יובא בחשבון טרם קביעת הסכום החודשי, שיהיה עליו לשאת חודש בחודשו עד ההפטר, תוך התחשבות בגילו, מצבו האישי, מצבו הבריאותי, האם יש בחזקתו ילדים קטנים או חלילה בני משפחה לא בריאים, שעליו לכלכל– כל הפרמטרים הללו מובאים בחשבון ולפיהם משוקלל הסכום שעל החייב לשלם עד סוף ההליך.
הקורונה נחשבת כשינוי נסיבות מהותי אשר חולש על כל המשק ובעיקר קשה במיוחד עבור חדלי הפירעון. בגל הקורונה הראשון, ניתנה הקלה גורפת לכל החייבים ואושרה להם דחיית צו התשלומים עבור החודשים מרס ואפריל הואיל ולא ניתן היה לצפות את המצב כלל. בגל הקורונה הנוכחי, הממונה ממשיך במגמת ההתחשבות ביחידים ובקשיים הכלכליים ובוחן כל מקרה לגופו תוך גילוי אנושיות במצבו של החייב ולקיחת כל הפרמטרים שפורטו לעיל בחשבון, לצורך קבלת החלטה להפחתת צו התשלומים – כל מקרה יבחן בכובד ראש כשהייעוד הוא להקל עד כמה שניתן על היחידים -כל אחד בהתאם לנסיבותיו.

קרסתם בקורונה? תוך 4 שנים תוכלו לצאת מזה

אלמנט נוסף שיכול לייצר תקווה למי שקרסו מבחינה כלכלית בתקופת הקורונה הוא האופן שבו מנסה החוק החדש להראות להם את "האור שבקצה המנהרה". במסגרת החוק, קבע המחוקק לראשונה פרק זמן מוגדר של ארבע שנים לכל היותר, שלאחריו יקבל החייב הפטר מלא מחובותיו.
כל חייב יודע כי בתום פרק זמן זה, ואולי אף קודם לכן, יסתיים הליך השיקום שלו, והוא יוכל לפתוח דף חדש. יודגש, כי על פי החוק ניתן לקבל הפטר תוך 4 שנים רק אם החייב פעל בתום לב, ולא ניסה לנצל את ההליך המשפטי נגדו .
אם יש לכם חובות נמוכים לא תגיעו לבית המשפט
חייבים שנקלעו לקשיים במהלך משבר הקורונה יופתעו לגלות שההליכים נגדם לאו דווקא ינוהלו בבית המשפט. בחוק החדש הועבר ניהולם של חלק גדול מההליכים מבית המשפט לגורמים מינהליים. המטרה: לקצר את ההליכים ולהפחית את הנטל הבירוקרטי על חייבים, וגם כאמור להפחית את הסטיגמה השלילית כלפיהם.
במסגרת החוק החדש, נקבע כי הליכי חדלות פירעון בבקשות של חייבים בעלי חובות הנמוכים מ-150 אלף שקל יתנהלו במלואם לפני רשם ההוצאה לפועל, ולא בבית משפט.
בית משפט השלום ידון במקרים של חייבים בעלי היקף חובות גבוה יותר. לעומת זאת, בית המשפט המחוזי, שטיפל בעבר בהליכי חדלות פירעון של יחידים ותאגידים, ידון רק בעניינם של תאגידים.
במסגרת החוק, נעשה גם ניסיון לכוון חייבים אל מחוץ להליכי פשיטת רגל באמצעות קביעת רף גבוה יותר של חובות מזה שהיה נהוג קודם לכן. רק בעלי חובות של 50 אלף שקל ומעלה יוכלו לנקוט בפשיטת רגל, לעומת 17 אלף שקל בעבר.

קורונה עשויה לסייע להוכיח תום לב בדרך להפטר

מי שנקלעו לקשיים בתקופת הקורונה יזכו, ככל הנראה, ליותר הבנה ביחס למצבם, ויהיה להם קל יותר לטעון שפעלו בתום לב.
החוק החדש הולך כברת דרך ארוכה לעבר חייבים, אולם עורך אבחנה בין מי שפעלו בתום לב לבין מי שפעלו בחוסר תום לב, ומסתכנים בכך שלא יקבלו הפטר ושיושתו עליהם הוצאות גבוהות.
מי שקובע אם חייב פעל בתום לב או ניסה לנצל את ההליך הוא הממונה על הליכי חדלות פירעון , שנשא בעבר את הכינוי "כונס הנכסים הרשמי" , ותפקידו העיקרי הוא הגנה על האינטרס הציבורי. לצורך כך, ניתנו לו סמכויות אכיפה פליליות, ובין היתר הוא רשאי למנות חוקרים שיחקרו עבירות כמו הסתרת נכסים, מסירת מידע כוזב ועוד.
לא רק חייבים אלא גם נושים קטנים יוצאים נשכרים מהחוק
המחוקק מבקש להגן במסגרת החוק לא רק על חייבים, אלא גם על נושים קטנים. במסגרת החוק, נקבע מנגנון שיגדיל את חלקם של הנושים הקטנים בחלוקת הכסף שנותר בקופה מנכסי החייב.

לסיכום, חוק חדלות פירעון החדש מביא עמו בשורות חשובות, שעשויות לסייע לחייבים במיוחד בתקופת הקורונה. סוף סוף יכול החייב לראות את האור שבקצה המנהרה, ולקבל – בהנחה שהכל התנהל כשורה – את ההפטר המיוחל תוך פרק זמן של ארבע שנים, לכל היותר.

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי – ראשיתו של עידן חדש לחייבים

מאת: עו"ד יפעת בן דוד בוסטוס

במאמר זה אציג את מושגי היסוד בהליך חדלות הפירעון, שלבי ההליך עבור היחיד ועבור התאגיד, מהות החוק, תכליותיו והיתרונות שהביא עימו עבור החייבים .
אנו נמצאים במצב מאד לא רגיל, התמודדות יומיומית עם קשיים, אבטלה, מאות חייבים נטלו הלוואות בכדי לסגור חובות ונראה כי ישנה עוד דרך ארוכה עבורם על מנת להשתקם ולהשתלב במרקם החיים הכלכלי, כאן נכנס המחוקק והביא עימו בשורה לעולם החייבים, אשר מעניקה להם תקווה לצאת מהחובות ולהתחיל חיים חדשים.
ביום 15 בספטמבר 2019 נכנס לתוקפו חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח – 2018 .
חדלות פירעון הינו אירוע כלכלי, בו מעורבים מספר גורמים, הדורש תשובות לשאלות כלכליות וערכיות. דיני חדלות הפירעון נועדו כדי לקבוע הסדרים שיאזנו בין האינטרסים, הגורמים המעורבים, הנושים, החייבים והאינטרס הציבורי הכללי. חוק חדלות פירעון מייצר תמריצים, שיסייעו לחייבים להסדיר מוקדם ככל האפשר את חובותיהם ולצאת לדרך חדשה. עד הרפורמה בדיני חדלות פירעון וכניסתו לתוקף של חוק חדלות פיקעון, החוק היה מבוסס על פקודות מנדטוריות ארכאיות (פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) התש"מ – 1980, ופקודת החברות (נוסח חדש) התשל"ג – 1983).

מהות הרפורמה ומטרת החוק החדש היא חקיקה מודרנית שתיצור הליכים מהירים ויעילים ותצמצם בירוקרטיה הקיימת עד ערב כניסתו לתוקף של חוק זה. החוק מגדיר מערכת איזונים במסגרת ההליך בין טובת הנושים לטובת החייב וקובע מסגרת חוקתית אחת אשר תכלול את שני סוגי החייבים: יחידים ותאגידים.

אדם שהסתבך בחובות גדולים, זקוק לעזרת המחוקק, לקבל "פסק זמן" מחובותיו. כשהחובות גדולים מדי או כשהאדם אינו מצליח להגיע להסדר עם נושיו, מציע המחוקק פיתרון לאותו אדם, ובסופו של יום יזכה להפטר מחובותיו, על מנת שיוכל, לאחר מספר שנים להשתלב בכלכלה ולחיות בכבוד.
המחוקק שינה את הטרמינולוגיה של פשיטת הרגל באמצעות הרפורמה של חוק חדלות פירעון והמינוח המקובל הינו "תאונת דרכים כלכלית" ולא "פשיטת רגל", "חייב" מעתה יקרא "יחיד" והנאמן הוא זה שימלא תפקידים כמו "מנהל מיוחד", "מפרק זמני" ו"מפרק קבוע וכן תפקיד של "מנהל הסדר הנושים" .

מטרות החוק:

המטרה הראשונה שהחוק מציב הינה להביא לשיקומו הכלכלי של היחיד .
המטרה השנייה היא לקדם את שילוב היחיד במרקם החיים הכלכליים. אדם השרוי בחובות גדולים, נתקל בהמון מחסומים, אין באפשרותו להשתלב בשוק העבודה או לנהל עסק, להחזיק כרטיס אשראי או לנהל חשבון בנק ועוד מגבלות קשות ומעיקות על חיי היום יום של היחיד.
המטרה השלישית הינה השאת שיעור הפירעון לנושים על ידי תימרוץ חייבים לנהוג בתום לב, דיווח אמת על הכנסותיהם ונכסיהם ודיווח על נכסים שהעבירו. יחיד שינהג בתום לב, יגיע להפטר בסופו של יום. דרך נוספת להשיא את פירעון החוב היא השתת תשלום חודשי על ידי צווי תשלומים חודשיים - אלה נקבעים על פי אמות מידה ערכיות ומוסריות, ביניהן גילו של החייב, מצבו הבריאותי, התלויים בו ועוד, תוך התחשבות בנסיבות מיוחדות (כמו מחלה של בן משפחה לדוגמא) .
המטרה הרביעית היא הגברת הוודאות והיציבות של הדין, קיצור הליכים והפחתת הנטל הבירוקרטי. ההסדרים הקבועים בדין הקיים מיושנים ואינם מותאמים למציאות המודרנית. חוק חדלות הפירעון מבקש לתקן ולהסדיר באופן ברור וכרונולוגי את כל הליך חדלות הפירעון. זאת במטרה לעגן בחקיקה הסדרים ברורים שיעניקו לשוק יציבות ויאפשרו את התפתחותו בתוך מסגרת חקיקתית יציבה.

מהות הרפורמה בדיני חדלות הפירעון

חוק חדלות הפירעון נועד לתקן את המצב המתואר לעיל ולספק לכלכלה הישראלית חקיקה מודרנית בתחום זה.
יחד עם הסדרת הדין המהותי, החוק מגיש שינוי מבני ברשויות האמונות על יישום הדין: בתי המשפט, הכונס הרשמי ורשות האכיפה והגביה. זאת במטרה ליצור הליכים מהירים ויעילים ולצמצם את הביורוקרטיה הקיימת בתחום.
מטרות דיני חדלות הפירעון של יחידים ושל תאגידים אינן זהות, הדינים החלים על יחידים נותנים משקל רב יותר לשיקום החייב ולשילובו במרקם החיים הכלכליים תוך שמירה על כבודו. ההבדלים בין חייב יחיד לתאגיד משפיעים על מבנה ההליכים ועל האיזונים שיש לעשות במסגרת ההליך בין טובת הנושים לטובת החייב.

הסדר חוב בדיני חדלות פירעון

הסדר חוב הוא אירוע משפטי המשנה את תנאי החוב של חייב כלפי נושיו כאשר השינוי הוא לטובת החייב. הסדר חוב מאפשר לתאגיד, ליחיד או לישות מדינית, המצויים במצוקה פיננסית, לדון מחדש בתנאי חובותיהם, במטרה לשפר את מצב הנזילות שלהם, או לחזור מחדש למצב של נזילות, כך שיוכלו להמשיך בפעילותם הרגילה.

הסדר חוב נבדל מהליך חדלות פרעון בכך שהוא יותר הסכמי – במקום הכפייה על כלל מחזיקי החוב, המאפיינת את הליכי חדלות הפרעון, קיימת הסכמה חוזית בין הנושים לחייב על הפחתת שיעור החוב. במקרים כאלו, הסדר החוב מתנהל מחוץ לבית המשפט . עם זאת, גם הסדרי חוב יכולים להיכנס תחת דיני חדלות הפירעון. זאת, בכל מקרה בו קיימת כפייה מסוימת על נושים שהתנגדו להסדר (לשם כך נדרשת הסכמה של רוב מיוחד מבין הנושים וכן אישור של בית משפט).

בהסדר חוב הנזק לחייבים ולנושים הוא לרוב נמוך מזה שבהליך של חדלות פרעון, ולכן משמש כאלטרנטיבה עדיפה. העלויות העיקריות לחייבים המקושרות עם הסדרי חוב הן הזמן והמאמצים הדרושים בהתמקחות עם הבנק, הנושים, הספקים ורשויות המס. הסדר חוב לרוב מערב הפחתה של החוב והארכה של תנאי התשלום.

המרת חוב להון מניות

בהסדרי חוב מסוימים, בעיקר של אג"ח שהנפיקו חברות ציבוריות שמניותיהן נסחרות, עשויים בעלי האג"ח להסכים לביטול של חלק מהחוב, או במקרים נדירים של כולו, בתמורה לקבלת חלק מהון המניות בחברה. עסקאות כאלו מתרחשות כאשר תאגידים גדולים נקלעים למצוקה פיננסית קשה, במצב בו החובות של החברה ביחס לנכסיה הם כה גדולים, עד שאין לנושים כל יתרון בניסיון להפנות את החברה להליך של חדלות פרעון, במסגרתו שיעור החוב שיוחזר יהיה נמוך יחסית, ואין ביד החברה לשלם את החוב גם בדרך של פריסה. הסדרי חוב אלה עשויים להסתיים לעיתים בהשתלטות של בעלי האג"ח על החברה, והם ממשיכים להפעילה כ"עסק חי" (עסק שאינו בסכנת חדלות פרעון בעתיד הקרוב). כתוצאה מכך, חלקם של בעלי המניות המקוריים מדולל ולעיתים אף נמחק כליל.

הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד

ניהול הליכי חדלות פירעון לגבי החייב שהוא יחיד – חלק שלישי של חוק חדלות פירעון, והקו המנחה של חלק זה הוא ראייתם של הליכי חדלות פירעון של יחיד כהליכים שבהם שיקום החייב הוא תכלית מרכזית. המבנה של ההליך מכוון להשגת תכלית זו.
חידוש העיקרי בחלק זה הוא העברת ניהולם של חלק גדול מההליכים מבית המשפט לגורמים מינהליים. הליכי חדלות פירעון בבקשות חייבים בעלי חובות בהיקף נמוך של עד 150,000 ש"ח יתנהלו במלואם לפני רשם הוצאה לפועל ולא בבית משפט. בשאר ההליכים יהיה הממונה אחראי על ניהולם השוטף של הליכי חדלות הפירעון.

חידוש עיקרי נוסף הוא במבנה ההליכים. הליך חדלות הפירעון של יחיד יחולק לשתי תקופות :
תקופה ראשונה : תקופת בדיקה שבמהלכה ייבחן מצבו הכלכלי של החייב והתנהלותו לפני הכניסה להליכים ובמהלכם. תקופה זו תחל עם מתן צו פתיחת ההליכים ובמהלכה תחול הקפאת הליכים על היחיד.
תקופה שניה : עם תום תקופת הבדיקה תיקבע ליחיד תכנית שיקום אשר עם השלמתה יופטר היחיד מחובותיו. אם אין ליחיד כל יכולת לשלם לנושיו, הוא יופטר מחובותיו באופן מיידי -"הפטר לאלתר".
תכנית השיקום כוללת הוראות בדבר ניהול נכסי היחיד ומימושם במידת הצורך, התשלומים העיתיים שעליו לשלם והוראות לגבי הפעלת עסקו (במידה וישנו). במסגרת תכנית השיקום יהיה ניתן לקבוע כי על היחיד להשתתף בתכנית להכשרה כלכלית.

ישנם קריטריונים להגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים ואלה מפורטים בחוק, כשהראשון בהם הוא חובת תום הלב, אם יתברר כי הבקשה הוגשה בחוסר תום לב, יחויב מגיש הבקשה בהוצאות משפט. לבקשה יצורפו תצהיר החייב וכל מסמך אחר שידרוש השר, כמו כן , העתק הבקשה יועבר לממונה, אם המגיש הוא נושה, יועבר העתק גם לתאגיד.

עד קבלת הצו לפתיחת הליכים, יוכל המבקש להגיש בקשה לסעדים זמניים, לשיקול דעתו של בית המשפט לאחר בחינת החומר המצוי בידיו, והדיון בבקשה יתקיים במעמד שני הצדדים או רק במעמד צד אחד, אם שוכנע בית המשפט כי "יש חשש סביר שהשהיית הדיון עד לקיומו במעמד הצדדים תסכל את מתן הסעד או תגרום למבקש נזק חמור " ( סעיף 18 לחוק חדלות פירעון ).

הבראת חברה, הסדרי חדלות פירעון

הבראה היא הליך חדלות הפירעון החל על תאגידים שבסופו התאגיד ממשיך להתקיים. במקום לחלק לנושים את תמורת הנכסים עצמם, כפי שנעשה בפירוק, הנושים מקבלים זכויות חדשות כלפי התאגיד, חלף הזכויות שהיו להם ערב ההליך. לצד שינוי משפטי זה, מקובל שהתאגיד גם יעבור תהליך של הבראה כלכלית, שעיקרה חיסול פעילויות בלתי-רווחיות והתמקדות בתחומי פעילות (קיימים או חדשים) שיאפשרו לתאגיד לחזור ולהרוויח בעתיד.

בישראל, דגם הבראת החברות, שנקבע תחילה בסעיף 233 לפקודת החברות ועבר לסעיף 350 לחוק החברות, מושפע רבות מהדגם האמריקני. פרקטיקות כמו מתן צו הקפאת הליכים במעמד צד אחד וניהול החברה, בתקופת ההקפאה, ללא נאמן (תוך שההנהלה הקיימת נותרת בתפקידה) הן שגרתיות בארצות הברית. הן מנוגדות למה שהיה מקובל בישראל טרם הופעת גישת ההבראה (לדוגמה, בחברה בפירוק - לעד יהיה מפרק). הרעיון המרכזי הוא שיש לתת לחברה הזדמנות להשתקם, לשמור על מפעלה, עובדיה ורכושה ולארגן את החזר החובות לנושים בדרך של הסדר במקום מימוש נכסים. חברות רבות יניבו תשואה רבה יותר לכל הצדדים המעוניינים (בראש ובראשונה לנושים) אם ימשיכו לפעול, או ימכרו או ימוזגו לתוך חברה אחרת, כ"עסק חי". מכירת נכסי החברה בנפרד (כפי שנעשה בפירוק) נוטה לאבד את הערך המוסף שיוצרת החברה כמכלול. מובן כי לעיתים לחברה אין סיכוי להבריא והדרך הנכונה עבורה היא פירוק, אך יש לבחון את האפשרות של הבראה בטרם החלטה על פירוק. כיום, חברות גדולות שנקלעות לחדלות פירעון מנותבות כמעט תמיד להבראה.

הליך הבראה רגיל נפתח בהגשת בקשה להקפאת הליכים. פירושה של הקפאת הליכים הוא שלא יהיה ניתן להמשיך או לפתוח בשום הליך נגד החברה אלא ברשות בית המשפט ובתנאים שיקבעו על ידו; כדי שבית המשפט יקבל את הבקשה, עליו להיות משוכנע כי תהיה בהליך זה תועלת לחברה ומאידך אינטרס הנושים לא יפגע. כלומר, הקפאת הליכים היא יריית הפתיחה להליך הבראה. צו ההקפאה יכול להינתן במעמד צד אחד (לרוב, החברה החייבת עצמה), אך אם ניתן בדרך זו, על בית המשפט לקיים דיון במעמד הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-14 ימים מיום מתן הצו. הקפאת הליכים היא סעד חזק יותר מעיכוב הליכים (הקיים בשני הסוגים האחרים של הליכי חדלות פירעון). בהקפאה, גם הנושים המובטחים (בעלי שעבוד) אינם יכולים לממש את בטוחתם. הדין מטה את כפות המאזניים לעבר שיקום החברה ומצמצם את זכויות הנושים. עם זאת, הנושים המובטחים, אם נפגעו מהקפאת ההליכים, יכולים לבקש הגנה הולמת לבטוחתם.

בית המשפט רשאי למנות בעל תפקיד (נאמן) שיהיו לו הסמכויות שיקבע בית המשפט, לרבות ניהול החברה או פיקוח על ניהולה. הנאמן מקביל למפרק או לנאמן בפשיטת רגל. מחובתו לפעול לפי הוראות בית המשפט. אם לא מונה נאמן, החברה עצמה הופכת לבעלת אותן סמכויות וחובות כשל נאמן. במצב זה, החברה היא "חייב מחזיק" .

לבו של הליך ההבראה הוא תוכנית ההבראה. הבעיה העיקרית בגיבוש תוכנית הבראה היא הערכת שווי החברה (Valuation): ידוע מה היקף חובות החברה אך לא ידוע השווי האמיתי של נכסיה, כשהוא מהוון לתרחיש עתידי של הבראה מוצלחת. משווי נכסי החברה, הנקבע בפעולת ההערכה, נגזרות זכויות הנושים בהליך ההבראה.

ככלל, יש להגיש את התוכנית יחד עם הבקשה להקפאת הליכים אך אם ניתנה ארכה מבית המשפט, ניתן להגישה עד 120 יום לפני המועד שנקבע לסיום הקפאת ההליכים. לתוכנית ההבראה שני חלקים: האחד הוא חלק כלכלי-עסקי, המפרט את האופן בו החברה מתכוונת לארגן מחדש את פעילויותיה כך שתשתקם בהצלחה. האחר הוא החלק המשפטי, בו מפורטים השינויים בזכויות הנושים (כמו גם בעלי המניות) כלפי החברה. ככל שהחברה נמצאת בחדלות פירעון עמוקה יותר (הונה העצמי שלילי יותר), הנושים יקבלו אחוז גדול יותר מהון המניות של החברה. בדרך כלל, תוכנית ההבראה מגובשת על ידי הנאמן, בהיוועצות עם הנושים – שהרי לבסוף הם אלו שיכריעו.

לאחר שתוכנית ההבראה פורסמה לנושים, תכונס אסיפות של נושים כדי שיחליטו אם ברצונם לקבל את התוכנית. ההחלטה באספת הנושים חייבת להתקבל ברוב של 75% מערך התביעות המיוצג בהצבעה. כל אסיפות הנושים חייבות לאשר את התוכנית. עם זאת, גם אם התוכנית לא התקבלה באספה של קבוצה מסוימת, בית המשפט יכול לאשר את התוכנית תוך כפייתה על אותה קבוצה זאת, אם מתקיימים מספר תנאים מצטברים:

רוב הערך המיוצג בכל האסיפות יחד הצביע בעד התוכנית;
התוכנית הוגנת וצודקת ביחס לאותה קבוצת נושים מתנגדת;
אותה קבוצה לא הייתה מקבלת תמורה גבוהה יותר בחלופה של פירוק החברה;

הערה: אם הקבוצה היא של נושים מובטחים, נקבע בתוכנית כי ישולם להם באופן מידי ערך החוב המובטח או תשלומים דחויים בשווי ערך החוב המובטח. כל הנושים מהקבוצות המתנגדות יהיו זכאים לקבל את מלוא נשייתם, כאשר אם תנאי זה לא מתקיים, נדרש כי בעלי המניות בחברה לא יקבלו מאום.
זאת ועוד, בית המשפט נדרש שלא לאשר כלל תוכנית הבראה, אם אפילו נושה מתנגד אחד ויחיד יקבל במסגרת התוכנית פחות משהיה מקבל בחלופה של פירוק החברה. חלוקת הנושים לאסיפות השונות נעשית לפי קיומו של אינטרס כלכלי זהה או דומה מאוד בין כל הנושים בקבוצה. בדרך כלל, פירוש הדבר הוא כינוס אספה של נושים מובטחים ואספה נפרדת של נושים בלתי-מובטחים, כאשר תיתכן גם אספת בעלי מניות.

לאחר שתוכנית ההבראה התקבלה באסיפות הנושים, יכול בית המשפט לאשר או לדחות את התוכנית. בית המשפט קובע זאת לפי מידת הצדק והישימות של התוכנית. בית המשפט יגלה נטייה חזקה לאשר תוכנית שזכתה לאישור אסיפות הנושים. אם התוכנית מאושרת, הרי החלק המשפטי שלה מחייב מעתה ואילך את כלל נושי החברה (או את אותם נושים שנקבעו בתוכנית).
אישור תוכנית ההבראה הוא קו הסיום של הליך חדלות הפירעון. לאחריו, החברה חוזרת לפעול במסגרת הדין האזרחי הכללי. זאת, כמובן, לצד הפעולות הנדרשות לפי תוכנית ההבראה, אלא שהתוכנית ניתנת לביצוע תחת הדינים הרגילים של אכיפת פסקי דין נגד אדם כשיר-פירעון.

הבראה יכולה להתנהל במתכונת של הבראה פנימית (הנדונה לעיל) או הבראה חיצונית. בהבראה חיצונית, מועברים נכסי החברה או מניות החברה לידי צד שלישי, שלא היה קשור בחברה לפני כן. צד זה (הרוכש) משלם תמורת המניות או הנכסים; התשלום מועבר לקופת ההליך ומחולק לנושים. בתמורה, החובות המקוריים נמחקים והרוכש זוכה בחברה נקייה מחובות. לחלופין, הרוכש עצמו הופך לצד ארוך-טווח לתוכנית ההבראה, כך שנוצרת מערכת יחסים בינו לבין הנושים המקוריים.

לעיתים, הליך ההבראה מתרחש מחוץ לבית המשפט. החייב והנושים מכינים הסדר, הקובע את הזכויות החדשות שיהיו לנושים כלפי החייב. אין כל מניעה שאדם יוותר, בהסכמתו, על חלק מהחוב כלפיו. אם 100% מהנושים הסכימו לשינוי תנאי החוב כלפיהם, אין צורך לעבור בבית המשפט, שכן התרחש תהליך חוזי טהור. הסכמה כזו נקראת הסדר חוב. מבחינה עיונית, היא אינה שייכת לדיני חדלות הפירעון.
עם זאת, לפעמים לא מושגת הסכמה של 100% מהנושים. במקרה כזה, לאחר שמוכן הסדר הנושים, ההליך עובר דרך בית המשפט, בנקודה אחת: הבאת התוכנית לאישורו של בית המשפט, כך שתחייב 100% מכלל הנושים, גם אלו שלא הסכימו או לא הגיבו להצעת ההסדר. כמו בהליך הבראה רגיל, על ההסדר להיות מאושר באסיפות נושים לפי סעיף 350(ט) לחוק החברות. מובן שבית המשפט נדרש לבחון את מידת הצדק והישימות בהסדר המוצע. בהסדרים כאלו, אין צורך לקיים הקפאת הליכים ולרוב לא ימונה בעל תפקיד מטעם בית המשפט. מבין השלבים הקלאסיים של הליך חדלות הפירעון, מתקיים רק שלב חלוקת הנכסים, קרי, החלת הזכויות החדשות כלפי החייב.

לסיכום, נראה כי הרפורמה הביאה בשורה גדולה לחייבים אשר סוף סוף יוכלו לראות אור בקצה המנהרה בזמן קצר יותר מאשר היה בדינים הקודמים ולכל היותר תוך ארבע שנים, בהנחה שהכל מתנהל כשורה, יוכל לזכות החייב, בהפטר המיוחל.
אשמח לסייע לכל אדם אשר חש כי נקלע לחדלות פירעון או חושש כי הינו עומד להיקלע למצב של חדלות פירעון .
ניתן ליצור עימי קשר או להשאיר פרטים ואשוב אליכם בהקדם.

פשיטת הרגל הגדולה ביותר בתולדות המדינה

מאת: עו"ד יפעת בן דוד בוסטוס

אליעזר פישמן הוא איש עסקים ישראלי אשר בעברו החזיק חברות רבות מתחומי התקשורת והנדל"ן בישראל ובעולם.
באוגוסט 2016 הגישה רשות המיסים בקשה להכריז על פישמן כפושט רגל בגין חוב העולה על 196 מיליון ש"ח למס הכנסה, ולממש את נכסי קבוצת פישמן ונכסיו של אליעזר פישמן לכיסוי החוב. בדצמבר 2016 נתן בית המשפט צו לכינוס נכסיו של פישמן, וביוני 2017 הוא הוכרז כפושט רגל.

ברשימת 100 העשירים של ישראל של העיתון "פורבס ישראל" לשנת 2013 דורג פישמן במקום ה-40 עם הון של 2.7 מיליארד ש"ח. בתחילת 2015 העריך אתר TheMarker שחובותיו האישיים של פישמן גדולים מנכסיו ביותר ממיליארד ש"ח.
במהלך השנים רכש פישמן עסקים רבים במסגרת קבוצת פישמן שבשליטתו תוך שימוש בהלוואות בנקאיות ובמינוף עסקי. לא סתם נאמר כי הוא "האיש שהמציא את המינוף הבנקאי, שמשלם כל שנה מאות מיליוני שקלים לבנקים, ריבית על חובותיו, ועליו נאמר שכל מנהלי הבנקים בישראל בודקים כל בוקר את מצב בריאותו ונושמים לרווחה כשהם מגלים שמצבו שפיר" ( אריה אבנרי, עיתון "מעריב" 2015 ).

לקבוצת פישמן היו אחזקות בתחומים רבים, בהם קמעונאות, תקשורת המונים, תעשייה, תקשורת, נדל"ן ועוד. לקבוצה עסקים בישראל ובחו"ל. חלק מהחברות בקבוצה היו בבעלותה המלאה, וחלקן בבעלות חלקית (בהן גם חברות ציבוריות) .

הסדר החוב של החברות של פישמן

לקבוצת פישמן היו חובות רבים לאורך השנים. אולם מספר אירועים הגדילו את מצבת החוב מחד, והחלישו את הבטוחות מאידך.
בשנת 2006 הפסיד פישמן כ-400 מיליון דולר בהימורים על הלירה הטורקית.
הסנקציות על רוסיה מ-2014 פגעו בערך ההשקעות של קבוצת פישמן ברוסיה, והשפיעו לרעה על תזרים המזומנים של כלכלית ירושלים.
הבנקים ניהלו במשך השנים תהליכים שונים מול פישמן כדי למקסם את החוב, אולם בדרך כלל זה לא הגיע לבית המשפט. בנובמבר 2015 פורסמה הערכה שחברות פרטיות של פישמן חייבות שני מיליארד ש"ח לבנק לאומי וסכום דומה לבנק הפועלים, ורק לחלק קטן מהחוב יש לבנקים בטוחות.
במחלוקת משפטית רבת שנים בין רשות המיסים ופישמן נקבע ב-2016 בפסק דין חלוט כי על החברות לשלם חבות מס בסך כ-196 מיליון ש"ח. באוגוסט 2016 הגישה רשות המיסים בקשה להכריז על פישמן כפושט רגל בגין החוב, העולה על 196 מיליון ש"ח, ולממש את נכסי קבוצת פישמן ונכסיו של אליעזר פישמן לכיסוי החוב. במקביל ביקשו מספר בנקים להצטרף לדיון פשיטת הרגל בגין חובות העולים על סכום החוב לרשות המיסים.
בינואר 2017 הוגש לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, איתן אורנשטיין, דו"ח על מצב הנכסים של פישמן וקבוצת עסקיו, הכוללת למעלה מ-120 חברות בישראל ובארצות אחרות. המנהל המיוחד שמונה לנהל את נכסי פישמן אמר: "זו פשיטת הרגל הגדולה ביותר בתולדות המדינה". על פי הדו"ח לקבוצת פישמן הוכחות חוב בהיקף של כ-4 מיליארד שקלים.

לאחר מאבק בין המנהל המיוחד ומשא ומתן ארוך, הושג הסדר בין המנהל המיוחד לבין פישמן ומשפחתו, אולם ההסכם בוטל לאחר שבנק הפועלים ונושים אחרים הצביעו נגדו באספת הנושים. כתוצאה מכך, הוכרז פישמן כפושט רגל, והחבות של בני משפחתו פתוחה לדיונים משפטיים.

ניתוח הסדרי החוב של קבוצת פישמן

בין כל האינטרסים המתנגשים בהסדר החוב של איש העסקים אליעזר פישמן התנהל גם דיון עקרוני בין המפקחת על הבנקים חדוה בר לבנקים שלהם חייב פישמן כ־3.5 מיליארד שקל. במרכז הדיון עומדת השאלה מה בנק צריך לבחון בבואו להחליט מה להעדיף - הסדר חוב, כלומר תספורת, או פנייה לדרכי גבייה אגרסיביות יותר מהחייב.
לפי עמדת הבנקים, תפקיד הבנק הוא למקסם את ההחזר. כלומר, האפשרות העדיפה היא זו שבמסגרתה פישמן מחזיר כמה שיותר כסף. מנגד, המפקחת על הבנקים חושבת שהמשוואה צריכה לשקלל לתוכה גם את התמחור של אמון הציבור. כלומר, האופציה שבמסגרתה אמון הציבור במערכת הבנקאית יגבר היא העדיפה.
על פניו, ההיגיון הפשוט נוטה לטובת העמדה של הבנקים משום שתפקיד הבנק הוא, בין היתר, לגבות את החובות מהחייבים, עד כמה שהוא יכול. לפי ההיגיון של הבנקים, אם הם עושה את מרב המאמצים כדי לגבות את מרב החוב, אמון הציבור במערכת ממילא יתחזק.

הסתכלות מורכבת יותר תטה את הכף לטובת הפיקוח על הבנקים בטווח הרחוק, משום שאי אפשר לבחון את המקרה של פישמן במנותק ממקרים אחרים. המפקחת מתייחסת למערכת ככזו שנמצאת במצב של משחק חוזר: פישמן שמט חובות היום, אתמול עשה זאת מוטי זיסר, לפניו עשו זאת נוחי דנקנר ולב לבייב ומחר יהיה שומט חוב חדש, כי ככה פועלת המערכת - לא כל ההלוואות חוזרות. משום כך, לפי בר, הרתעה שתיצור המערכת באמצעות פישמן כלפי לווים עתידיים היא בעלת ערך כלכלי, משום שבשל ההרתעה הלווה העתידי יתאמץ מראש להחזיר את ההלוואה, כי הוא יודע שאמצעי גבייה אגרסיביים הם אופציה. הדבר גם יראה לציבור - שרואה כיצד מפעילים יד קשה בגבייה מלווים קטנים ויד רכה מול הלווים הגדולים - שיש דרך אחרת. את הערך הזה המערכת צריכה לתמחר.

נכון, יש מי שיכנה את השבת האמון למערכת באופן זה כקטנוניות. אחרים יאמרו שמערכת שבוחרת בדרך הזו עושה כך רק בשל הכותרות בעיתון. אבל זה לא המצב. יצירת סטנדרטים שמציבים בנקים ומלווים אחרים להחזר חובות - סטנדרטים שהלווים מכירים עוד לפני שהם מגיעים למצב שבגללו הם לא יכולים להחזיר את החובות שלהם - היא דבר חשוב.

ייתכן שיש בבנקים מי שחושבים שתפקידם מתמצה בניתוח סטטיסטי של אפשרות הגבייה המקסימלית. אך האמת היא שמי שחושב כך אלו בנקאים שטרם הבינו שהמודל המאוס שבו נכנסים עם הלווה לחדר סגור ושם מסכמים הכל בארבע עיניים, הוא לא מודל שעושה טוב לאמון הציבור, וכמו מודלים אחרים בבנקאות - גם זמנו חלף.